מתגרש? חשוב שתדע אילו זכויות מגיעות לך. במאמר הנוכחי אפרט מהן הזכויות של מתגרשים, הן מבחינת חלוקת רכוש, הן מבחינת דמי המזונות והן מבחינת חלוקת האחריות ההורית.
מגיע לך חצי מכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין
החוק קובע כי בני זוג שמתגרשים, צריכים לחלק את הרכוש שנצבר במהלך הנישואין באופן שוויוני. גם במקרה בו רק אחד מבני הזוג הכניס כסף, זכאי בן הזוג השני לקבל חצי מכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין. הלכה זו קרויה: 'הסדר איזון משאבים'.
ההיגיון שעומד מאחורי החוק הוא הרצון לאזן בין המשאבים השונים שכל בן זוג מביא עמו לזוגיות. זוגיות בדרך כלל מתאפיינת בתרומה משותפת של שני בני הזוג עבור הזוגיות, כל אחד לפי יכולותיו וכישוריו. ההנחה היא כי כאשר אחד מבני הזוג עובד ומרוויח כסף, בן הזוג השני תורם את חלקו במטלות הבית או בגידול הילדים.
יש להדגיש: החוק לא מתנה את החלוקה השוויונית בתרומה משותפת של בני הזוג. אמנם התרומה המשותפת היא ההיגיון שעומד מאחורי החוק, אך אין תנאי בחוק המצריך תרומה משותפת לשם חלוקה שוויונית.
משום כך, גם אם נתון שרק אחד מן הצדדים תרם לזוגיות, עדיין חלה הוראת החוק לחלק את הרכוש שווה בשווה.
עם זאת, נכסים שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה, וכן נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, אינם נכללים בחלוקה השוויונית.
במקרה כזה, כל אחד מבני הזוג נוטל את הנכס שקיבל בירושה או במתנה וכן את הנכס שהיה שייך לו לפני הנישואין. הסיבה לכך ברורה: נכסים שלא הושגו במסגרת המאמץ הזוגי המשותף אינם נכללים בחלוקה השוויונית.
אשה זכאית לדמי מזונות עד הגירושין
אם את מתגרשת, את זכאית ל'מזונות אשה' עד הגירושין. מזונות אשה נועדו להבטיח את הישרדותך הכלכלית עד הגירושין, ומקורם בדין העברי המטיל חובה על הבעל לפרנס את אשתו.
חשוב להבחין בין מזונות אלו לבין מזונות ילדים. אמנם ברוב המקרים האשה מקבלת את שני סוגי המזונות, אך ההבדלים ביניהם מהותיים.
ראשית, מזונות אשה נועדו עבור האשה, ואילו מזונות ילדים נועדו עבור הילדים – אלא שהאמא מקבלת עבורם את הכסף. שנית, הזכות למזונות אשה היא עד הגירושין, ואילו הזכות למזונות ילדים היא מהגירושין ואילך.
שלישית, מזונות ילדים הם תשלום נוקשה וקבוע המתבסס על צרכיו של הילד, ואילו מזונות אשה הם תשלום גמיש התלוי במשכורתו של הבעל, במשכורתה של האשה ובעוד משתנים.
זכות ההורה להיות בקשר עם ילדו
להיות הורה זו חובה אך גם זכות. הורה שמתגרש, בין אם מדובר באב ובין אם מדובר באם, זכאי לקשר עם הילדים. מחקרים רבים מצביעים על כך שילד זקוק לקשר עם שני הוריו, וטובתו של הילד היא להיות בקשר יציב גם עם אביו וגם עם אמו.
ההסדר המקובל בגירושין הוא שאחד ההורים הופך להיות 'משמורן', כלומר ההורה שאצלו גדלים הילדים ברוב השבוע, ואילו ההורה השני זכאי ל'הסדרי ראייה', כלומר לביקורים סדירים עם הילדים. על פי רוב, האם היא זו שמקבלת את המשמורת, והאב זכאי להסדרי ראייה.
חשוב להבין כי מטרת העל של דיני המשמורת היא טובת הילדים. טובת הילדים היא זו שקובעת את חלוקת האחריות ההורית, והיא זו שמנחה את בית המשפט בדונו בסוגיות אלה.
משום כך, במידה ואתם סבורים שטובת הילדים מחייבת לחלק את האחריות ההורית באופן שונה, תוכלו לבקש זאת מבית המשפט. בית המשפט ייכנס לעובי הקורה ויכריע מהי טובתם של הילדים, ועל פי זה יקבע כיצד לחלק את האחריות ההורית בין שני ההורים.