בקשה ליישוב סכסוך – המדריך השלם להליך מוצלח

במדריך זה נסביר מהי בקשה ליישוב סכסוך? מי הערכאות המוסמכות לדון בה? מה ההליך כולל והאם במסגרתו ניתן להגיש בקשות דחופות לערכאות המשפטיות ובאילו נושאים?

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

בקשה ליישוב סכסוך הינה בקשה שנולדה מכח תקנה 2 לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016 והינו יוזמה של ח"כ מרב מיכאלי.

הבקשה הינה למעשה הזמנה להליך גישור המתקיים במסגרת יחידת הסיוע של הערכאות המשפטיות המוסמכות לדון בה, הלוא הן: בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני.

נוי יוספזון בוסני, עורכת דין למשפחה, מסבירה כי "המטרה של התקנה בחוק הינה לנסות ולפתור מחלוקות משפחתיות במסגרת הליך גישורי וכתנאי להגיש בהמשך תביעות. את הבקשה יש להגיש בטרם הגשת תביעות".

הלכה למעשה, מאז חיקוק התקנה צומצמו מספר התביעות.

כיצד מגישים את הבקשה ליישוב סכסוך?

את הבקשה ניתן לערוך בעזרת עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה ו/או באופן עצמאי.

הבקשה מצריכה מילוי טופס ייעודי הכולל פרטים עובדתיים של הצדדים להליך תוך ציון הסיבה בעטיה מוגשת הבקשה.

הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך של 113 ₪ נכון להיום.

לאחר הגשת הבקשה, המגיש יקבל לידו אישור פתיחת התיק וזימון למפגשי גישור ( סה"כ ניתן לערוך 4 מפגשים ) ביחידת הסיוע בפני עו"ס/מגשר.

אל המפגש הראשון יש להגיע לבד, אולם מותר ורצוי להיוועץ עם עו"ד בטרם הפגישה וניתן להיוועץ בו טלפונית במהלך הפגישה.

אל שלושת מפגשי הגישור הנותרים ניתן להגיע בליווי עו"ד.

לפגישות ביחידת הסיוע חובה על הצדדים להגיע.

אי הגעה לפגישת הגישור כמוה כאי הגעה לדיון בבית המשפט או בית הדין הרבני.

לערכאה אליה הוגשה הבקשה סמכות לפסוק סנקציות כספיות ו/או אחרות בהתאם לשק"ד כנגד מי שאינו מגיע בלא הודעה/אישור.

חשוב להדגיש- הצד אשר מגיש את הבקשה יהא הצד שבוחר היכן לנהל את הליך התביעות ככל והליך הגישור לא יצליח.

הלכה למעשה הליך יישוב הסכסוך מחליף את "מרוץ הסמכויות". אשר עד לחקיקת החוק התיר לצד הראשון אשר הגיש תביעות להחליט היכן יתנהל ההליך הדיוני כולו.

האם ניתן להתנגד לניהול הליך יישוב הסכסוך?

הליך גישור מצריך הסכמה ושיתוף פעולה של שני הצדדים.

ככל ומי מהצדדים אינו מעוניין בגישור, עליו להודיע זאת ליחידת הסיוע.

בהתאם, יחידת הסיוע אחראית להוציא הודעה מתאימה לערכאה השיפוטית, בדבר כישלון ההליך.

ממועד הגשת הודעה מטעם יחידת הסיוע על כישלון הליך הגישור, לצד אשר הגיש הבקשה יוענקו 15 ימים להגיש תביעותיו לערכאה בה יבחר.

בחלוף 15 ימים וככל ולא הוגשו תביעות על ידי הצד אשר הגיש את הבקשה, לצד השני ישנה אפשרות להגיש התביעות לערכאה בה הוא יבחר.

ככל והצדדים אינם חפצים לנהל את הליך הגישור בעזרת יחידת הסיוע הם יכולים להגיש בקשה מוסכמת להקפאת הליכים לתקופת זמן מוסכמת. במהלך תקופה זו, הצדדים יכולים להסתייע בגישור פרטי לצורך גיבוש הסכם כולל אותו ניתן יהיה להגיש תחת "מטריית" הליך יישוב הסכסוך לערכאה המשפטית הנבחרת ולאשרו.

האם ניתן להגיש בקשות דחופות בזמן בו מתנהל הליך יישוב הסכסוך?

התשובה היא חד משמעית כן.

הצד המגיש את הבקשה רשאי להגיש בקשות דחופות לסעד זמני במסגרת הליך יישוב הסכסוך ולקבל החלטות שיפוטיות ובטרם הגשת תביעה.

בקשות לסעד דחוף אותן ניתן להגיש במקביל לניהול הליך יישוב סכסוך:

1. בענייני קטינים- מזונות זמניים/ הבטחת קשר בין הורה לקטין וקביעת זמני שהות
2. בקשות בענייני רכוש- עיקולים דחופים להבטחת מצב קיים ברכוש
3. בקשות לצו הגנה/ צו מניעת הטרדה מאיימת

חשוב לתכנן בקפידה את הליך יישוב הסכסוך, ולראותו כחלק בלתי נפרד מההליך המשפטי הכולל ככל ויהא בו צורך.

שכן, לבקשה ליישוב סכסוך עשוי להיות משקל גדול על ההליך כולו בהיבטים מהותיים.

לדוג' מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יהווה המועד ממנו בית המשפט/ בית הדין הרבני יקישו מהו המועד לחיוב במזונות קטינים.

כמו כן, מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך לרוב יקבע את "מועד הקרע" אשר ממנו והלאה רכוש הצדדים יחדל להיחשב כמשותף. הדבר מתייחס גם לחובות וגם לזכויות.

לסיכום, מומלץ להיוועץ בעו"ד לענייני משפחה וירושה הבקיא בהגשת בקשות ליישוב סכסוך. מומלץ לבחור בעו"ד אשר הינו בנוסף גם מגשר, ויש לו הידע, הכלים והניסיון האסטרטגי הנחוץ לתכנון ההליך בראי פני עתיד ובניסיון אמיתי למצות את הליך הגישור ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי הערכאות המשפטיות.

נשמח כמובן לעמוד לרשותכם ולייעץ לכם.

*התוכן באדיבות פורטל מתגרשים חכם. מאחורי הפורטל עומדים עורכי דין מנוסים בתחום דיני המשפחה, בעלי ניסיון רב בניהול הליכי גירושין, משמורת, רכוש ומזונות. הפורטל נבנה כדי לספק לקהל הרחב מידע משפטי ברור, אמין ומבוסס – ולסייע בקבלת החלטות נכונות בזמן אמת.