Lowforum_MainPic הליכי גירושין
Lowforum_MainPic הליכי גירושין
פנייה לייעוץ אישי



דיני ירושה: איך מחלקים עיזבון?

עם פטירתו של אדם, עזבונו (הנדל”ן, הרכוש והכספים שלו) מועבר ליורשיו על פי דין, אך אם אותו אדם ערך צוואה – עזבונו מועבר לאחר פטירתו לאנשים שקבע בצוואתו. מאמר זה יסביר, בין היתר, איך מחלקים עיזבון.

תוכן עניינים

מה ההבדל בין עיזבון לירושה?

פירוש המושג “עיזבון” אינו זהה לפירוש המושג “ירושה”. לא זו אף זו, הפירוש שנתנה הפסיקה למושג “עיזבון” כולל בתוכו את המושג “ירושה” – עיזבון הוא כלל נכסיו של המת אשר עוברים בירושה אל היורש.

מפירוש זה ניתן להסיק כי המושג “עיזבון”, כאמור, מתייחס לנכסים, ואילו המושג ירושה, מתייחס לתהליך שעוברים הנכסים לאחר מות בעליהם.

עיזבון כולל הן נכסי מקרקעין, הן נכסי מיטלטלין, הן נכסי קניין רוחני, הן זכויות והן חובות. ואולם, יש שלושה סוגי נכסים שלא נכללים בעיזבון:

  1. חברות בקרן פנסיה
  2. חברות בקופת תגמולים
  3. כספים שיש לשלם לאחר המוות על פי חוזה ביטוח.

חשוב להבהיר, שאמנם כספי פנסיה לשאירים, כספי קופות גמל וכיו”ב אינם משולמים באופן אוטומטי ליורשים (בין אם על פי דין ובין אם על פי צוואה – על כך יורחב בהמשך), אולם, בעת עריכת הצוואה יכול המצווה לקבוע שלאחר מותו כספי קופות הגמל יועברו ליורשיו.

עם זאת, אם המצווה רק קובע זאת בצוואה אך לא שולח לקופת הגמל הודעה בנושא – קביעתו אינה תקפה.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

חלוקה על פי דין

אדם יכול לערוך בחייו צוואה (על כך, כאמור, יורחב בהמשך), אך אם הוא לא עושה זאת – לאחר מותו, עזבונו מחולק על פי דין. לפי סעיף 10 לחוק הירושה, יורשים על פי דין מחולקים לשלושה מעגלי קרבה:

  1. מעגל קרבה ראשון: בן/בת זוגו של המוריש, ילדיו ושאר צאצאיו (נכדיו, ניניו וכו’).
  2. מעגל קרבה שני: ההורים והאחים של המוריש.
  3. מעגל קרבה שלישי: הסבים והסבתות של המוריש והצאצאים שלהם, קרי הדודים ובני הדודים של המוריש.

אם המוריש מותיר אחריו קרובים מהמעגל הראשון – עזבונו עובר אליהם בשלמותו. אם המוריש לא מותיר אחריו קרובים מהמעגל הראשון – בוחנים האם הוא הותיר אחריו קרובים מהמעגל השני וכך הלאה.

כמו כן, ישנם מקרים בהם מעגל הקרבה כולל יותר מאדם אחד. במקרים כאלה, העיזבון מחולק שווה בשווה בין כל אחד מהם.

למשל, אם המוריש הותיר אחריו בת זוג וילדים – חצי מהעיזבון מועבר לבת הזוג, והחצי השני מועבר לילדים וגם ביניהם מחולק שווה בשווה.

כמו כן, בת הזוג מקבלת את כלי הרכב שבבעלות המוריש ואת המיטלטלין. כך הדין גם כאשר מדובר בידועים בציבור, כל עוד הם קיימו משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בעת פטירתו של המוריש.

אם המוריש לא מותיר אחריו אף קרוב מאותם מעגלי קרבה, עזבונו מועבר לניהולו של האפוטרופוס הכללי, ונשמר שם למשך שנים ספורות על מנת לאפשר ליורשים, אם וכאשר יתגלו כאלה, לקבל את העיזבון. אם לא מתגלים כאלה לאחר תום הזמן המוגדר בחוק, מועבר עזבונו של המוריש לידי המדינה.

חלוקה על פי צוואה

כאמור, דרך נוספת לחלוקת עיזבון היא עריכת צוואה. אדם שעורך צוואה, קובע בעצמו מי יקבל, לאחר מותו, את עזבונו, ומה התנאים לכך. עורכת דין חני קורנז מסבירה כי בחירתו של אדם למי להוריש את עזבונו היא חופשית לחלוטין.

קיימים כמה סוגי צוואות:

  • צוואה בעדים: צוואה שנערכת בנוכחותם של שני עדים לכל הפחות. זהות העדים נקבעת גם היא על ידי המצווה, אך העדים אינם יכולים להיות חלק מהצוואה או להיות בעלי אינטרס כלשהו. נוכחות העדים נועדת לשם הוכחת אמיתות הצוואה והטענה כי המצווה ערך את הצוואה שלא תחת לחצים או איומים, אלא מרצונו החופשי.
  • צוואה בכתב יד: צוואה שכזו צריכה להיות כתובה אך ורק בכתב ידו של המצווה. ניתן לנסח את הצוואה באופן עצמאי, ללא עלות עבור ייעוץ משפטי ואף ללא צורך בעדים או עורך דין לענייני ירושה. לכאורה מדובר ביתרון, אך אם אדם אינו שבע רצון מצוואה שכזו, היכולת שלו לנסות ולערער על אמיתות הצוואה ועל צלילות דעתו של המצווה בעת עריכתה – פשוטה יותר.
  • צוואה בפני רשות: צוואה שכזו מוגשת לשופט או לנוטריון, או נערכת באמצעות מי מהם. המצווה יכול לומר בפני הרשות בעל פה את דברי הצוואה, או להגיש אותה לרשות בכתב. אם המצווה בוחר באפשרות הראשונה, הרשות צריכה לרשום את דברי הצוואה ולהקריא אותם בפני המצווה, שצריך להצהיר שזו אכן הצוואה שלו. הרשות צריכה לאשר את דבר הצהרתו של המצווה, ושהצוואה נרשמה.
  • צוואה בעל פה: צוואה שכשמה כן היא, המצווה אומר בעל פה את דבריה. אין צורך לכתוב אותה אך עליה להיערך בנוכחות שני עדים. אדם מקבל אישור לערוך צוואה בעל פה אם לתחושתו הוא בסכנת חיים, ומבחינה אובייקטיבית הוא אכן במצב כזה, או אם מצבו הרפואי הוא בלתי הפיך ולא מאפשר ממנו לערוך צוואה בכל דרך אחרת.

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים

חלוקה על פי דין וחלוקה על פי צוואה, אינן הדרכים היחידות לחלוקת עיזבון. יורשים (בין אם על פי דין ובין אם על פי צוואה) יכולים לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם. כלומר, שכל יורש (או חלק מהיורשים) יקבלו חלק שונה ממה שהיו אמורים לקבל מהעיזבון, בין אם גדול יותר ובין אם קטן יותר.

ניתן לבצע הסכם שכזה רק לפני שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. אם ההסכם מבוצע לאחר הרלוונטית משתי פעולות אלה, דינו כדין הסכם סטנדרטי בין בעלי רכוש, ויש לשלם מס עבורו. בנוסף, אם ישנם יורשים שלא מסכימים לחלוקה החדשה – הסכם חלוקת העיזבון אינו תקף.

דגשים לעריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים

ההסכם חייב להיערך בכתב כל עוד העיזבון עוסק בנכסי מקרקעין. גם אם העיזבון לא עוסק בנכסי מקרקעין, מומלץ לערוך אותו בכתב – כי הדבר מונע חילוקי דעות וסכסוכים עתידיים בין היורשים.

ההסכם יכול לכלול נכסים מנכסי העיזבון בלבד, ולא יכולים להיכלל בהסכם זכויות כספיות או כספים שמקורם מחוץ לכספי הירושה. אם בכל זאת ההסכם כולל זכויות כספיות או כספים מעין אלה – הם כרוכים בתשלום מס.

כמו כן, רק אנשים המוגדרים כיורשים יכולים להיכלל בהסכם. לא ניתן לצרף אליו אנשים אחרים. בנוסף, אם ישנו יורש שגילו פחות מ-18, חובה להראות שההסכם הוא לטובתו.

כמו כן, חשוב להבהיר שההסכם יכול להיערך עוד בימי חייו של המצווה, ואם היורשים חוששים שאחד מהיורשים האחרים ינסה לשכנע את המצווה להגדיל את החלק שלו בצוואה – אף מומלץ לערוך את ההסכם עוד לפני מות המצווה.

האם לערוך הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים או להסתמך על הדין/הצוואה?

רבים שואלים מהי הדרך הנכונה לחלוקת עיזבון. אין לכך תשובה חד משמעית, ויש לבחון כל מקרה לגופו. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הסכם חלוקת עיזבון נראה כאפשרות פחות רלוונטית.

דוגמה לכך היא, כמובן, כאשר המוריש מותיר אחריו רק יורש אחד. אז, אותו יורש מקבל את העיזבון בשלמותו. אם המוריש מותיר אחריו רק נכס אחד, הוא מחולק בין כל היורשים באופן שווה. מכאן ניתן להסיק שהסכם חלוקת עיזבון רלוונטי כשהמוריש מותיר אחריו יותר מיורש אחד ויותר מנכס אחד.

הדבר אף מומלץ במקרים מסוימים. למשל, כאשר המוריש מותיר אחריו דירת מגורים – ולאחד מהיורשים יש כבר דירה נוספת בבעלותו. יורש שכזה נדרש לשלם מס ירושה או מס שבח, אך קיומו של הסכם חלוקת עיזבון – פוטר אותו מכך.

*האמור באתר הליכי גירושין Lowforum נכתב על מנת לתת לגולש מידע ראשוני מקצועי – אך אינו מתיימר להיות מעודכן או מקיף. אין לראות באמור כתחליף לייעוץ משפטי והעושה זאת – עושה באחריותו.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-2315790
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף