עבירות סמים: העונש על סחר בקוקאין

למרות השינויים שחלו בשנים האחרונות בכל הנוגע לעבירות סמים, ישנן עבירות שנחשבות לחמורות במיוחד – דוגמת סחר בקוקאין. 

לשון החוק אומרת כי "לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברישיון מאת המנהל” (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים).

בנוסף, החוק אוסר על תיווך של סמים בין מוכר סמים ובין קונה: “לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13” (סעיף 14).

כאשר מדובר בסחר בקוקאין, העונש עשוי להיות מאסר בפועל, לצד ענישה כספית. מה העונש על סחר בקוקאין וכיצד יש לנהוג אם אתם נאשמים בעבירה מהסוג הזה? המידע במאמר שלפניכם.

הגדרה סחר תחת פקודת הסמים המסוכנים

פקודת הסמים המסוכנים בישראל לא מבדילה בין סוגי הסמים השונים מבחינת חומרת עבירה וחומרת הענישה. כלומר, סחר בסמים "קלים", דוגמת קנאביס, אינו שונה בחומרתו מסחר ב"סמים קשים", דוגמת קוקאין.

חשוב לסייג ולומר שישנה מדיניות של אי הפללה והכלה עבור משתמשי קנאביס, כלומר בגין עבירות של אחזקה. התמונה שונה עבור אלו שנתפסו סוחרים בסם מהסוג הזה.

אם כן, האם יש הבדלים כלשהם בעבירות סמים שונות? התשובה לכך היא כן:

1. מבחינת החוק, ישנו הבדל בעבירות סמים מבחינת הכמות שנתפסה אצל אדם חשוד.
2. על פי החוק, אם אדם נתפס עם כמות סמים שהיא מעל הכמות המרבית לשימוש אישי, הוא עלול להיות מואשם בעבירת סחר.
3. עם קוקאין, הכמות המרבית המוגדרת לשימוש עצמי היא 0.3 גרם.
4. אם אדם נתפס עם כמות גבוהה מהכמות הזו, הוא יואשם בעבירת סחר.

סחר בקוקאין תחת החוק

בעיני המחוקק, סחר בסמים נתפס כחמור מכמה סיבות; מדובר בתעשייה המתעלמת מהפגיעה האפשרית שעלולה להתרחש בעקבות שימוש בסמים. בנוסף, המטרה של התעשייה היא רווח מהיר, תוך התעלמות מהנזקים למשתמשי סמים.

כדי לשמור על האינטרס הציבורי, נקבעו חוקים שמטרתם להרתיע באמצעות ענישה כבדה של סוחרי סמים.

כמות הסמים שעמה נתפסים מהווה גורם משמעותי בקביעת הענישה של אדם הנאשם בסחר בסמים, והכמות הזו משפיעה באופן ישיר על מידת הענישה.

הוכחת אשמה על סחר בקוקאין

כאמור, כמות הקוקאין שעמה נתפסים היא זו שקובעת האם מדובר בשימוש עצמי או בסחר. כדי להוכיח שאכן הייתה כוונה לבצע סחר בסם האסור הזה, יש להוכיח כי התקיימה פעולה של סחר בין קונה למוכר.

בנוסף, יש להוכיח שהסוחר ידע כי מדובר בסם אסור. אם לא נמצא הסם ברשותו של החשוד, על רשויות החוק להוכיח קיום של סחר בדרכים אחרות. כלומר, יש להוכיח כוונה פלילית במקרה של סחר בקוקאין כדי להאשים חשוד בסחר בסמים. העברת סם לבדה אינה מהווה ראיה מספקת להרשעה בגין סחר בקוקאין.

העונש על סחר בקוקאין

אם אדם נחשד בסחר בקוקאין והורשע בהאשמות שעלו נגדו, העונש המירבי עשוי להיות 20 שנות מאסר בפועל (בכפוף לחומרת העבירה והכמות שנתפסה). בנוסף, בית המשפט יכול לתת קנס כספי בגובה של עד פי 25 מהעונש שנקבע בחוק העונשין, לצד שלילת רישיון נהיגה וחילוט רכוש.

כאשר אדם נעצר על ידי סוכן משטרתי בגין סחר בסם מסוג קוקאין, הוא יועבר לחקירה. לאחר שלב החקירה ואיסוף הראיות, ייתכן כי יוגש כתב אישום נגד החשוד. הגשת כתב אישום על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים אין פירושה שהחשוד אכן אשם בעבירות המיוחסות לו.

סיוע משפטי יכול להביא להפחתה של כתב האישום, ולעתים אף לביטול כתב האישום נגד החשוד.

אם נעצרתם בחשד לסחר בקוקאין, יש לכם זכויות; התנהגות בלתי הולמת מול המשטרה ודברים שאתם אומרים בהיסח הדעת עלולים לשמש נגדכם בהמשך הדרך. לכן, חשוב שלא להמתין ולהצטייד בעורך דין פלילי ברגע שבו קיבלתם זימון לחקירה במשטרה.

עורך דין מקצועי בתחום יוכל להדריך אתכם כיצד עליכם להתנהל מול המשטרה, ומה לומר כדי למנוע תוצאות בלתי הפיכות. יש לכם את הזכות לקבל ייעוץ מקצועי, ומומלץ שתממשו את הזכות הזו.

יש לכם גם את הזכות לשמור על שתיקה עד שעורך דינכם יגיע, ובמצבי לחץ, כמו חקירת משטרה, מומלץ תמיד להיעזר בגורם מקצועי שיסייע לכם להתנהל נכון.