החלטה על זרם החינוך במסגרת גירושין

חינוך ממלכתי או חינוך דתי? אולי חינוך של תנועת חב"ד או שמא חינוך חרדי? חינוך אנתרופוסופי או חינוך בבית ספר פרטי מונטסורי? ואולי דווקא חינוך ביתי? זרמי החינוך ומסגרות החינוך בישראל הן רבות ומגוונות כמרקם החברה הישראלית.

הורים נדרשים לבחור לילדיהם את המסגרת בה יתחנכו. בני זוג נשואים מגיעים להחלטה על זרם החינוך יחד, כמו כל החלטה חשובה אחרת בחיי ילדיהם. אך מה קורה במסגרת הליך גירושין, ומה עושים כאשר אין הסכמה ופשרה בין הצדדים על המסגרת בה יתחנכו ילדיהם לאחר הגירושין?

מה קורה כשההורים חלוקים בנוגע לזרם החינוך של הילדים?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 קובע כי לשני ההורים הזכות לקבוע היכן יתחנכו ילדיהם. בהעדר הסכמה בין ההורים, רשאי בית המשפט לקבוע בנוגע לזרם החינוך של הילדים, בהתאם לטובת הקטין.

כיצד ביהמ"ש קובע היכן ילמדו ילדים של הורים שמתגרשים?

במקרים בהם אין הסכמה בין הצדדים לגבי זרם החינוך של הילדים, בית המשפט נדרש לקבוע היכן הילדים ילמדו בהתאם לעקרון טובת הילד, לפיכך ישקול בית המשפט את הנסיבות השונות ובעיקרן:

סביבת חייו של הילד – בית המשפט יתן שיקול נכבד לסביבת מגוריו של הילד, במטרה למנוע זעזועים ושינויים לא הכרחיים בחיי הילדים ולא לנתקם מהסביבה הטבעית שלהם.

כיצד נהגו הצדדים כאשר הם היו נשואים – בית המשפט יבחן היכן הילדים או אחיהם הגדולים התחנכו עד למשבר הגירושין. כך למשל אם במשך שנים התחנך הילד במסגרת חינוך ממלכתי, ורק בעת הגירושין האב מבקש להעביר את הילד או את אחיו למסגרת חינוך ממלכתית-דתית, בעוד האם מסרבת לכך, ינתן משקל נכבד לבחירת הצדדים לחינוך במהלך הנישואין במסגרת ממלכתית.

טובת הילד בנסיבות המקרה – בית המשפט יתן מקום גם לשיקולים נוספים של טובת הילד בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.

כך למשל במקרה בו הילדים התחנכו במסגרת ממלכתית-דתית, בית המשפט מצא לנכון לפסוק בהתאם לנסיבות לפיהן נוצר ניכור של הילדים כלפי האם, כי הילדים יועברו לחינוך ממלכתי בנוסף למציאת מסגרת תגבור בלימודי יהדות, מורשת ישראל, קריאה בתורה וכיוצ"ב.

לעומת זאת, במקרה בו הילד התחנך במסגרת ממלכתית משך חייו, והאב חזר בתשובה לאחר הגירושין וביקש להעבירו למסגרת חרדית, בית המשפט מצא לנכון לפסוק בהתאם לנסיבות את "אמצע הדרך", ונקבע כי הילד יתחנך במסגרת חינוך ממלכתי-דתי.

רצון הילד בהחלטה היכן הוא ילמד – במקרים בהם יקבע בית המשפט כי הילד בוגר דיו על מנת להביע את דעתו, בית המשפט ישמע את עמדתו של הילד וייחס לה משקל ממשי בהחלטה היכן הוא יתחנך.

חוות דעת מומחים – כאשר אין הסכמה בין ההורים בית המשפט עשוי למנות עו"ס שיערוך תסקיר הנוגע למסגרת החינוכית, להסתמך על חוות דעת של גורמים חינוכיים במסגרות החינוכיות, להעזר בחוות דעת של פסיכולוגים וכיו"ב.

האם בית המשפט מחייב צד לשאת בעלויות כספיות של זרם חינוך פרטי?

לא. ככלל, בית המשפט לא יחייב צד שלא הביע הסכמה שהילדים יתחנכו בחינוך פרטי, לשאת בעלויות בית ספר פרטי שיכולות להגיע לאלפי שקלים בחודש.

יצויין שבמקרים חריגים ביותר עשוי בית המשפט לפסוק אחרת. כך למשל במקרה בו אם רשמה את ילדה לבית ספר פרטי שעלותו 5,000 ₪ בחודש, בניגוד לעמדת האב, נקבע שבהתאם לנסיבות האב יחוייב בעלות חלקית בסך 600 ₪, במסגרת תשלום המזונות הזמניים.

האם ניתן לעגן בהסכם גירושין את זרם החינוך בו ילמד הילד?

הדרך הטובה ביותר לקבוע את זרם החינוך במסגרת הגירושין, היא להגיע יחד להסכמה ופשרה, בדיוק כפי שהצדדים היו עושים אילו היו נשואים. חשוב לתאם במסגרת הסכם הגירושין את זרם החינוך ואת המסגרות החינוכיות המתאימות לילדים, ולאשר את ההסכם בבית המשפט שיתן לו תוקף של פסק דין.

במקרים של מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזרם החינוך בו ילמדו הילדים לאחר אישור הסכם הגירושין, בית המשפט יתן משקל משמעותי להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פסק דין. אמנם ניתן לשנות הסכם גירושין הנוגע לטובת הילדים, אך זאת במקרים חריגים בלבד.

כשאין הסכמה של ההורים על זרם החינוך, בית המשפט יכריע

בשורה התחתונה, ההחלטה על זרם החינוך בו יתחנכו ילדיכם היא של שני ההורים במשותף. הגעה לפשרות והסכמות ביניכם תחסוך לכם הליך משפטי יקר, שעשוי להגמר בניגוד לדעתכם ורצונכם בהחלטת בית המשפט.

יחד עם זאת במקרה של מחלוקת שלא ניתן לפתור בין הצדדים לא יהיה מנוס מלפנות לבית המשפט שיקבע היכן יתחנכו ילדיכם בהתאם לעיקרון טובת הילד, בהתבסס על כלל הנסיבות, לפני הפרידה ולאחריה, בהתחשב בדעת המומחים ובמקרים המתאימים גם תוך מתן שיקול לרצון הילד.