ההבדלים בין יורש פסול ליורש שהסתלק (מדריך משפטי)

על כל אדם הזכות לבחור את יורשיו ודרך חלוקת עזבונו לאחר שילך לעולמו. האם יורשים יהיו זכאים לרשת תמיד? התשובה היא לא.

אז מה הם המצבים בהם ליורשים תישלל זכות הירושה? למי תחולק הירושה שנותרה? ומה ההבדלים בין היורשים? בואו נגלה.

מי הוא יורש פסול?

ככלל, על פי חוק הירושה כל אדם שהיה בין החיים במותו של המוריש, ראשי לרשת אותו, עם זאת, סעיף 5 לחוק, מעלה מקרים בהם יורש נפסל מלרשת.

• יורש שניסה להביא למות המוריש – יורש שהורשע כי הוא אחראי למות המוריש או שניסה לגרום בפועל למותו – פסול מלרשת אותו. מה שנקרא "הרצחת וגם ירשת", למרות זאת, חוק הירושה מותיר מקום למחילה, מקום בו יורש ניסה לגרום למות המוריש, אולם המוריש גילה זאת וסלח לו במטרה שיוכל לרשת נכסיו.
• יורש שהשמיד, העלים או זייף צוואה – יורש שהורשע בכך או שניסה לעשות זאת – פסול מלרשת.
• יורש שתבע על פי צוואה מזויפת – קיימים שני תנאים מצטברים בכדי להוכיח זאת- שהצוואה תהיה מזויפת וכי היורש ידע על זיוף הצוואה.

איך מתחלק עיזבון שיורש פסול היה אמור לרשת?

הפסיקה קבעה, כי ברגע שאדם פסול מלרשת גם יורשיו יהיו פסולים והרכוש יתחלק בין שאר היורשים לפי דין או הצוואה.

כלומר, החלק של היורש הפסול יתחלק בין היורשים האחרים ולא יעבור לילדיו או ליורשיו של היורש הפסול, החריג לכך הוא, ככל שהיורש הפסול התגלה עוד בחייו של המוריש והמוריש סלח לו, תבוטל פסילת היורש והוא ויורשיו יהיו יורשים חוקיים.

מי הוא יורש שהסתלק?

קיימים מצבים בהם אחד היורשים מוותר על חלקו בירושה.

הסתלקות מירושה היא פעולה בלתי חוזרת ולא קיימת אפשרות חרטה. כלומר, ככל שאדם ויתר על ירושתו והירושה התחלקה בין היורשים האחרים, אותו יורש שהסתלק לא יכול להתחרט ולבקש חלקו חזרה.

יורש שמבקש להסתלק יצטרך לעמוד בשני תנאים מצטברים:

• הגשת תצהיר שיתאר את העדר רצונו לרשת חלקו ברכוש ואת סיבת הוויתור. על התצהיר להיות מאומת על ידי עורך דין ירושה.
• על יורש שמסתלק לא להביע העדפה באשר לחלוקת רכוש שממנו הסתלק, כלומר ככל שאדם מצהיר כי הוא לא מעוניין לרשת, אבל הוא מעוניין כי אחר יירש, הוא לא ייחשב כמי שיסתלק מהירושה. בנוסף, בית המשפט לא יאשר הסתלקות יורש ככל שמדובר בקטין או פסול דין שההסתלקות נוגדת טובתם.

אם אני רוצה להסתלק מהירושה עבור קרוב אחר של המצווה?

במצב בו המנוח לא ערך צוואה – קיים הבדל בין מצב בו ההסתלקות היא לטובת בן זוג, ילד או אחיו של המוריש לבין הסתלקות עבור אדם קרוב אליך אך מנותק אישית מהמצווה. על פי סעיף 15 לחוק הירושה, במקרים בהם לא נערכה צוואה, יורש על פי דין שנפסל או הסתלק מהצוואה לטובת בן זוג, ילד או אחיו של המוריש, הוראת הצוואה נותרת על כנה, אולם ככל שיורש על פי דין מסתלק לא לטובת קרוביו של היורש- הירושה תתחלק בין היורשים האחרים על פי דין.

במקרה בו המנוח ערך צוואה – הדין יהיה בהתאם לסעיף 50 לחוק הירושה הקובע שזוכה על פי צוואה, שהוא פסול לרשת או שהסתלק מהעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, והמוריש לא קבע אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה תתבטל. המשמעות היא, שחלקו בירושה יחולק על פי צו ירושה, ליורשים על פי דין.

בסיכומו של דבר, ההבדלים בין יורש פסול ליורש שהסתלק באשר לחלוקה עצמה לא גדולים וקיימים חוקים ספציפיים וברורים האם לפעול על פי רצונו של המצווה או על פי דין. כן קיים ההבדל מהותי באשר לחלוקה לקרוביו של היורש הפסול, בשל הקביעה כי כשמדובר ביורש פסול גם קרוביו יהיו פסולים מלרשת.

ניתן להבחין בהבדלים בין היורש הפסול ליורש המסתלק באשר לחובת ההוכחה, כשיורש מבקש להסתלק מהצוואה, בית המשפט יבחן תצהירו ואת סיבת ההסתלקות ואף ידאג כי הוסברו לו ההשלכות של הסתלקותו עליו ועל קרוביו, לעומת יורש פסול שבית משפט פועל במהירות ונוהג בסלחנות מצומצמת ורק במקרה בו המנוח גילה אודות המעשה וסלח לו, רק אז בית המשפט יבחן את האפשרות לאשר את הירושה.