המושגים שלהלן: צו ירושה, רבנות ומשמורת, הנם מושגי יסוד בדיני משפחה וחשוב מאוד להכירם. צו ירושה נוגע לחלוקת ירושה בעת פטירתו של אדם, רבנות אחראית על הליכי גירושין ונישואין בישראל ומשמורת הוא מושג שכל אדם שיש לו ילדים, מוכרח לדעת ולהבין מהו. קדימה, יצאנו לדרך.
צו ירושה
כאשר אדם הולך לעולמו ולא מותיר אחריו צוואה, יורשיו צריכים להגיש בקשה לצו ירושה על מנת שירושתו של המנוח תחולק בין היורשים. בקשה לקבלת צו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה. בהעדרה של צוואה, מחולקת ירושתו של אדם על פי דין כאשר לבן הזוג ולילדים של המנוח ישנה זכות ראשונים על הירושה.
חשוב להבהיר כי צו ירושה אינו מממש את קבלת הירושה עצמה אלא רק מצהיר מי הם היורשים ומה חלקם בירושה. לאחר קבלת צו ירושה, היורשים צריכים לנקוט בפעולות להעברת הרכוש על שמם.
הליך של קבלת צו ירושה איננו הליך מסובך והוא אורך מספר חודשים. מה חשוב לדעת:
- הגשת הבקשה בארבעה עותקים– בקשה לקבלת צו ירושה צריכה להיות מנוסחת כפי שקובע החוק ועליה להיות מוגשת בארבעה עותקים כאשר היא חתומה על ידי עו"ד.
- צירוף תעודת פטירה– יש לצרף אל בקשה לקבלת צו ירושה את תעודת הפטירה של המנוח.
- תשלום אגרה– על מנת לקבל צו ירושה, צריך לשלם אגרה.
- אישור יתר היורשים– כל אחד מיורשיו של המנוח יכול להגיש בקשה לקבלת צו ירושה אך יש לצרף אל הבקשה אישור בכתב מיתר היורשים על כך שאותו יורש מגיש בקשה לקבל צו ירושה.
בקשה לצו ירושה מתפרסמת בעיתון יומי על מנת לאפשר למי שמעוניין בכך, להתנגד. במידה ומוגשת התנגדות, בית המשפט לענייני משפחה דן בה ונותן את החלטתו.
רבנות
רבנות היא בעלת הסמכות הייחודית לדון בהליכי נישואין וגירושין. אף במקרה שבני זוג מחליטים שלא להתחתן דרך רבנות, על מנת להתגרש, יצטרך הזוג לפנות אל רבנות לקבלת גט. במסגרת גירושין, מתקיימים לעיתים דיונים בבית דין רבני בנושאים נוספים מלבד הגט כמו למשל משמורת ילדים, עליה יפורט בהמשך.
נושא המשמורת ונושאים אחרים נוספים נמצאים בסמכותה של רבנות וכן בסמכותו מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה. מדובר למעשה במרוץ סמכויות כך שכאשר ערכאה מסוימת החלה לדון בנושא כלשהו ראשונה, הערכאה השנייה מנועה מלדון באותו הנושא.
פתיחת תיק נישואין צריכה להיעשות שלושה חודשים טרם מועד החתונה. החתן והכלה צריכים להגיע יחד אל רבנות על מנת לפתוח תיק נישואין ויש להביא עדים שיכולים להעיד על רווקותם של בני הזוג. על מנת לשמור על כבודה של רבנות ועל צביונה הדתי, כדאי להגיע בלבוש צנוע וסגור ובוודאי לא בלבוש חושפני.
טרם ההגעה אל רבנות, מומלץ להתקשר ולשאול מהם המסמכים שיש להביא. קרוב לוודאי כי בני הזוג יתבקשו להביא עמם את המסמכים הבאים:
- תעודת זהות – רבנות אינה יכולה לפתוח לבני זוג תיק נישואין ללא שהיא מזהה מי עומד מולה ולכן יש להביא תעודת זהות.
- תמונות שלכם – יש להביא אל רבנות 3 תמונות פספורט של כל אחד מבני הזוג.
- אישורים – יש להצטייד באישור מאת הרב שעתיד לחתן את הזוג וכן אישור על כשרותו של אולם האירועים בו תתקיים החתונה.
משמורת
משמורת או חזקה זהו המינוח המשפטי אשר מתאר את מערכת היחסים בין הורה לילד שלו. הכוונה היא לאחריות של גידול ילד, דאגה להתפתחות שלו, הפיזית והנפשית, דאגה לשלומו, לטובתו לחינוכו. משמורת נקבעת על ידי בית המשפט והצורך הזה עולה כמובן במצב בו ההורים נפרדים.
במידה וההורים הגיעו להסכמה ביניהם בדבר משמורת, בית המשפט נוטה לאשר אותה. במידה ובית המשפט לא אישר, סביר להניח כי סירובו נובע מכך שחלוקת המשמורת אינה משקפת את טובת הילד.
טובת הילד היא זו שמנחה את בית המשפט כאשר הוא מקיים דיון משמורת.
החוק בישראל קובע חזקה לפיה ילד עד גיל 6, טובתו היא להיות במשמורת מלאה אצל אמו ולא אצל אביו אך כמובן שכל מקרה נבחן לגופו ובמידה וטובת הילד היא משמורת מלאה אצל אביו, כך יקבע בית המשפט. זאת אף אם ההורים הגיעו להסכמה כי על משמורת מלאה אצל האם.
בית המשפט לוקח בחשבון את רצונו של הילד במידה והוא מבוגר דיו על מנת לבטא את רצונותיו. לרוב מדובר בילדים מעל גיל 13 אך שוב, כל מקרה נבחן לגופו בין כותלי בית המשפט.
הורה אשר אינו מקבל משמורת מלאה, מקבל משמורת חלקית ואז נקבע הסדר ביקור. בדומה לקביעת משמורת עצמה, גם כאן ישנה אפשרות כי ההורים יגיעו להסכמה ביניהם וזו תאושר על ידי בית המשפט.
ביארנו היום שלושה מושגי יסוד חשובים בדיני משפחה. מדובר במונחים הנוגעים לכל אחד ואחד במהלך חייו ועל כן חשוב להבין היטיב במה מדובר.