Lowforum_MainPic הליכי גירושין
Lowforum_MainPic הליכי גירושין
פנייה לייעוץ אישי



מחלוקות בנוגע לטיפולים רפואיים לילדים במסגרת גירושין

הורים נדרשים לקבל החלטות הרות גורל, עבור ילדיהם בנוגע לטיפולים הרפואיים הנדרשים להם. בין אם זה טיפול תרופתי, חיסון, טיפול נפשי, אשפוז או ניתוח, מדובר בהחלטה שתשפיע על הילד, על שלומו ועל בריאותו, החלטות אלו מעוררות פעמים רבות מחלוקות בין ההורים.

מה קורה כאשר מתעוררת מחלוקת בנוגע לטיפול רפואי במסגרת הליך גירושין? האם ניתן לתת טיפול לילד בניגוד להסכמת ההורה השני? חשוב שתכירו את הדין הנוגע למתן טיפולים רפואיים לילדים במסגרת הגירושין.

תוכן עניינים

השפעת סירוב ההורה על מתן הטיפול הרפואי, בהתאם לסוג הטיפול הרפואי

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ב-1962 קובע כי מתן טיפול רפואי לקטין דורש את הסכמת שני הוריו, פרט למספר חריגים בהם לא נדרשת הסכמתם כלל. יש להבחין בהסכמה הנדרשת לטיפול הרפואי, בין שלושה סוגי טיפולים:

סירוב למתן טיפול רפואי שגרתי

טיפול רפואי שגרתי מותנה בהסכמת שני ההורים, יחד עם זאת ישנה חזקה שההורה השני מסכים לטיפול, כל עוד לא הוכח אחרת. על כן במקרה בו הורה מסרב לטיפול רפואי שגרתי, יש להודיע מראש לקופת החולים או לגוף הרפואי המטפל על ההתנגדות לטיפול, כך שתדרש הסכמת שני ההורים לכל טיפול, אלא במקרים שאינם סובלים דיחוי.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

סירוב למתן טיפול רפואי אלקטיבי (לא דחוף)

במקרים שטיפול רפואי נקבע מראש, והוא סובל דיחוי, למשל במקרים של ניתוחים אלקטיביים, טיפולים נפשיים, מתן תרופות פסיכיאטריות וכדומה, נדרשת הסכמת שני ההורים.

הורה רשאי לסרב למתן הטיפול, האלקטיבי, לאופיו ולסוגו. ככלל, הטיפול לא יבוצע כל עוד אין הסכמה של שני ההורים. על מנת לבצע את הטיפול בניגוד להסכמת ההורה השני, יש לפנות לבית המשפט בבקשה שתתיר את הטיפול הרפואי על אף סירוב ההורה.

סירוב למתן טיפול רפואי דחוף

במקרים דחופים שאינם סובלים דיחוי, הצוות הרפואי יסתפק בהסכמת אחד ההורים בלבד, ולא תדרש הסכמת ההורה השני, אלא הוא יקבל את המידע רק לאחר הטיפול הדחוף.

הורה מסרב לטיפול רפואי מסוים לילדו מתוך חשש לשלומו

לעיתים אחד ההורים מסרב לטיפול רפואי מסויים לילדו מתוך חשש לשלומו, מתוך השקפות שונות בנוגע לטיפול הנכון עבור הילד. הורה זה דואג לילדו, אך הוא אינו מסכים עם דרך הטיפול המוצעת לילד, ובמקרה זה הוא רשאי לדרוש כי לא ינתן טיפול רפואי לילד או כי ינתן טיפול רפואי אחר לילד.

כל עוד לא מדובר בטיפול רפואי דחוף, המוסד הרפואי לא יבצע את הטיפול ללא צו בית משפט המורה אחרת.

הורה גרוש מסרב לחסן את הילדים מהחשש שהחיסון יפגע בילד

לעיתים אחד ההורים מסרב לחסן את הילדים מתוך החשש שהחיסון יפגע בילד. במקרה זה, שמוגדר תחת טיפול רפואי שאינו דחוף, המוסד הרפואי ידרוש את הסכמת שני ההורים. מאחר שאחד ההורים מסרב לכך, המוסד הרפואי אינו רשאי לחסן את הילד, כל עוד לא ניתן צו מבית משפט המורה אחרת.

יש לציין שבפועל, לאור שגרת החיסונים בישראל, רוב החיסונים יחשבו כטיפול שגרתי. לפיכך, המוסד הרפואי מניח שיש הסכמה בין שני ההורים לחיסון, ועל כן מומלץ להורה שמסרב לחסן, להודיע על סירובו מראש למוסד הרפואי.

כיצד בית המשפט פועל במקרים של מחלוקות בנוגע לטיפול רפואי או חיסון?

במקרים של מחלוקות בנוגע לטיפול הרפואי או החיסון, ניתן לפנות בבקשה לבית המשפט להורות על ביצוע הטיפול או החיסון בניגוד לעמדת ההורה השני. בית המשפט יבחן את טובת הילד, שהוא העיקרון הגובר על השיקולים של ההורים לסרב או להסכים לטיפול הרפואי, בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.

לצורך בחינת טובת הילד, בית המשפט יסתמך על עמדת משרד הבריאות ככל שישנה, חוות דעת רפואית, תסקיר עו”ס, עמדת הילד בהתאם לגילו, ועמדת כל אחד מההורים. הערכאות השיפוטיות נוטות לתת משקל רב לעמדת המומחים, וביניהם חוות דעת רפואית, עמדת משרד הבריאות וכיוצ”ב, וכאשר הילד בוגר דיו, ניתן גם משקל משמעותי לעמדתו שלו.

מקרה שהיה כך היה, בתיק מספר 934393-13 בבית הדין הרבני בירושלים, אב סירב לחסן את שני ילדיו בגילאי 13 ו-15 בחיסון כנגד קורונה לאחר שמשרד הבריאות המליץ על חיסון קורונה לילדים מעל גיל 12 שנים.

בית הדין הרבני קבע כי טובת הילדים גוברת על השיקולים הנוגעים לזכותו של ההורה שסירב לחסנם, ופסק כי בהתאם לעמדת משרד הבריאות והרופא המטפל של הילדים, האם רשאית לחסן את הילדים כנגד הקורונה על אף התנגדות האב. בית הדין הוסיף וקבע כי חיסון הילד בן ה-15 יעשה בתנאי שהבן לא יביע התנגדות לחיסון.

עמדתו של הקטין בנוגע לטיפולים הרפואיים

ככלל בדיקה וטיפול רפואי לקטין יבוצעו בהסכמת הורי הקטין. יחד עם זאת במקרים מסויימים, לא נדרשת כלל הסכמת ההורים, והקטין רשאי לקבל את הטיפול התרופתי בעצמו גם ללא נוכחות כל מלווה מטעמו.

כך למשל במקרים של טיפול רפואי שגרתי אצל רופא המשפחה, קטין שמלאו לו 14 שנים רשאי לקבל את הטיפול גם ללא הסכמת הוריו. גם במקרים של הפסקת הריון, הקטינה רשאית לבצע את הפעולה, בכל גיל, ללא הסכמת ההורים ואף ללא ידיעתם.

הגורמים המכריעים בנוגע לטיפולים רפואיים לילדים בעת מחלוקת, הם המוסד הרפואי והערכאות השיפוטיות

בשורה התחתונה, ההחלטה על קבלת הטיפול הרפואי, בעת מחלוקת בין ההורים בנוגע לטיפול, היא בהתאם לדחיפותו. כאשר מדובר בטיפול רפואי דחוף יכריע הרופא המטפל, שרשאי לטפל בילד גם ללא הסכמת ההורה השני. כאשר מדובר בטיפול רפואי שאינו דחוף, ואין הסכמה בין ההורים על מתן הטיפול, בית המשפט הוא שיכריע על מתן הטיפול, בהתאם לעקרון טובת הילד.

*האמור באתר הליכי גירושין Lowforum נכתב על מנת לתת לגולש מידע ראשוני מקצועי – אך אינו מתיימר להיות מעודכן או מקיף. אין לראות באמור כתחליף לייעוץ משפטי והעושה זאת – עושה באחריותו.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-2315790
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף