תביעת גירושין כרוכה, מהי?

גירושין, מטבע הדברים, אינו דבר קל הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי וזאת על אף אם בני הזוג הגיעו להחלטה זו בלב שלם.

רבות כבר נאמר על "המרוץ הסמוי", היינו, מי מבין בני הזוג מקדים לפנות בתביעה לגירושין והיכן תביעה זו מוגשת בפועל – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

על אף שפסיקות בית המשפט העליון קבעו שיש לחייב את בתי הדין הרבניים כמו גם את בתי המשפט לענייני משפחה לפסוק לפי הדין האזרחי, עדיין ניתן למצוא פסיקות בבתי הדין הרבניים שמקורן בדין תורה.

פועל יוצא מכך שישנם הבדלים מהותיים ומשמעותיים בתוצאת הדיון שמתקבלת באותו נושא ועניין. כאן נדון בקצרה בתביעת גירושין כרוכה.

בישראל, הסמכות הייחודית והבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין נתונה לבית הדין הרבני והדבר מוסדר בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן: "חוק השיפוט") שאומר כך:

1. "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים".

תביעת גירושין

עניינים אחרים הנלווים להליך הגירושין, ניתנים לכריכה, כלומר, יש להגיש בקשה מיוחדת לדון בהם ולכרוך אותם "יד ביד" במסגרת דיונית הכוללת גם את עצם מתן הגט.

המדובר בנושאים אשר מטיבם וטבעם אינם קשורים באופן ישיר להליך הגירושין ולפיכך נדרשים להוראה מיוחדת הנקראת הוראת הכריכה. בין היתר מדובר בנושאים כגון רכוש משותף, מזונות אישה, הסדרי ראייה לילדים ועוד.

יש לשים לב כי ישנם נושאים אשר מטיבם וטבעם קשורים להליך הגירושין וידונו בבית הדין הרבני וזאת, בין אם הוגשה בקשה מפורשת לדון בהם ובין אם לאו – דוגמא לכך: סוגיית משמורת והחזקת ילדים.

ניתן לראות כי למעשה לבית הדין הרבני סמכות דיונית אשר מקבילה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. הוראת הכריכה קבועה בסעיף 3 לחוק השיפוט בזו הלשון:

2. "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".

איך מתבצעת כריכה בתביעת הגירושין?

חשוב לציין כי אין דרישה פורמאלית בחוק או בפסיקה לגביי אופן הגשת הבקשה לכריכה וניתן לבקש זאת אף במהלך הדיון בגט עצמו (המתבצע כאמור בבית הדין הרבני), הבקשה יכולה להגיע ע"י כל אחד מבני הזוג.

מהם התנאים לאישור הכריכה? יש לעמוד ב- 3 תנאים מצטברים:

כנות התביעה – בני הזוג מעוניינים באמת ובתמים להתגרש זה מזו.

כנות כריכה – בני הזוג מעוניינים לבצע את ההתדיינות בכל מכלול החיים המשותפים במתכונת דיונית אחת, בבית הדין הרבני.

כריכה כדין – על הכריכה לא להיות מותנית, כלומר ויתור של אחד הצדדים על זכויות בתמורה למתן גט.

כאמור, ישנם תנאים מקדימים לאישור הכריכה וניתן ללמוד על כנותם גם על דרך ההתנהגות, אולם, במידה ולא יוכיחו תנאים מקדמיים אלו, יועבר הדיון בנושאי הכריכה לבית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום: באם גמלה בלבם של בני הזוג ההחלטה להתגרש, מומלץ להם ביותר להיעזר בייעוץ מקצועי מוסמך ואובייקטיבי, שכן הסמכויות המוקנות לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה הן סמכויות מקבילות וכל אחד מן הצדדים רשאי לפעול בשתי הערכאות יחד ולחוד.

כל אחת מן הערכאות רשאית לקבל את החלטותיה באופן עצמאי, אך אם באחת הערכאות ניתנה החלטה, דינה כפסק דין ובמידת הצורך ניתן יהיה לבחון את אפשרות הערעור