הליכי גירושין ברבנות

בית הדין הרבני הוא הסמכות הבלעדית לגירושין של בני זוג יהודים. האם זה אומר שיש לפתוח את הליך הגירושין בבית הדין? מהו בעצם תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה? וכיצד מתבצע טקס הגירושין עצמו? על כך במאמר שלפניכם.

גירושין של בני זוג יהודים – אך ורק בבית הדין הרבני

דיני נישואין וגירושין במדינת ישראל מסורים לבית הדין הרבני. בני זוג יהודים אינם יכולים להינשא או להתגרש מחוץ לבית הדין הרבני. יתירה מכך: גם בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים [למשל כשנישאו בחו”ל] צריכים להתגרש בבית הדין הרבני. עם זאת, כאשר מדובר בנישואין חד מיניים או נישואי תערובת עם בני דת אחרת, אין צורך בגירושין בבית הדין הרבני, אלא ב’התרת נישואין’ בבית המשפט לענייני משפחה. זאת למרות שזוגות חד מיניים או זוגות מעורבים עשויים להיחשב כנשואים לעניין מספר זכויות משפטיות.

בכדי לפתוח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני, יש להגיש תביעת גירושין (או ‘בקשה משותפת לגירושין’, כאשר הגירושין נעשים בהסכמה) לבית הדין הרבני. פעולה זו מכונה ‘פתיחת תיק ברבנות‘.

להיכן לפנות תחילה – לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

כאמור, גירושין של בני זוג יהודים מתבצעים אך ורק בבית הדין הרבני. האם זה אומר שההליך הראשון של הגירושין הוא הגשת תביעת גירושין ברבנות?

התשובה היא שלילית; ניתן להגיש תביעת גירושין גם בבית המשפט לענייני משפחה. אמנם סמכות הגירושין עצמם מסורה לבית הדין הרבני, אך תביעת הגירושין כוללת את כל הסוגיות הנלוות לגירושין ועל כן ניתן להגישה בבית המשפט.

ישנה חשיבות רבה לשאלה היכן פותחים את הליך הגירושין. גישותיהם של בית הדין ושל בית המשפט שונות באופן משמעותי, וייתכנו הבדלים מהותיים בין פסיקותיהן של שתי הערכאות. משום כך, ההחלטה היכן להגיש את תביעת הגירושין הינה החלטה קריטית שעשויה להשפיע באופן משמעותי על המשך הליכי הגירושין.

במידה והחלטתם להגיש תביעת גירושין בבית המשפט, בית המשפט יהיה הסמכות לדון בסוגיות הגירושין השונות [כגון: מזונות, משמורת וחלוקת רכוש], ועבור הגירושין עצמם הוא יפנה אתכם לבית הדין הרבני. אולם במידה והחלטתם להגיש את התביעה בבית הדין הרבני, תוכלו ‘לכרוך’ את שאר סוגיות הגירושין בתביעת הגירושין ולדון על הכל בבית הדין הרבני.

טקס סידור הגט ברבנות

הגירושין עצמם הינם טקס שמתנהל על פי ההלכה והמסורת היהודית, ומכונה ‘טקס סידור הגט‘. במסגרת הטקס, הבעל נותן לאשה ‘גט’, כלומר מסמך כתוב, המודיע על הגירושין ביניהם. לאחר שהאשה מקבלת את הגט, מסתיים טקס הגירושין ובני הזוג הופכים מנשואים לגרושים.

הפורצדורה של סידור הגט כוללת מספר שלבים. ראשית, נעשה הליך ‘בירור שמות’, בו מבררים את השמות המדויקים של בני הזוג לשם כתיבתם באופן מדויק בגט. שנית, נעשה הליך ‘ביטול מודעות’, בו מבטלים את האפשרות שהבעל מסר ‘מודעה’, כלומר הודעה מראש, שהגט נעשה בניגוד לרצונו ולכן לא חל. שלישית, מתבצע הליך כתיבת הגט על ידי הסופר. לבסוף מגיע השלב האחרון והעיקרי: מסירת הגט. הבעל מוסר את הגט לאשה ובכך מסתיימים נישואיהם.

בשורה התחתונה

המונח ‘פתיחת תיק ברבנות’ השגור בפי כל עשוי לבלבל. יש להבחין בין טקס הגירושין עצמו, שמתבצע תמיד בבית הדין, לבין תביעת הגירושין שניתן להגישה גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.

תביעת גירושין שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה מקנה לבית המשפט את הסמכות לדון בכל הסוגיות, מלבד ביצוע טקס הגירושין עצמו שיתבצע בבית הדין. לעומת זאת, תביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני ו’נכרכו’ בה שאר הסוגיות הנוגעות לגירושין, מקנה לבית הדין את הסמכות לדון הן בגירושין עצמם והן בשאר הסוגיות הנלוות.