בדיקת רקמות לבירור קשרי משפחה [מדריך משפטי]

בדיקת רקמות גנטית לבירור קשרי משפחה, במרבית המקרים מבוצעת לצורך בירור אבהות. הבדיקה משווה את רצפי ה-DNA הנלקחים מהחומר התורשתי בין הנבדקים, כך שניתן לדעת במידת ודאות גבוהה האם יש ביניהם קשר גנטי.

מסיבות הלכתיות, הדין בישראל בנוגע לבדיקה גנטית לצורך בירור אבהות אינו מאפשר לערוך את הבדיקה בכל מצב, וישנם תנאים ייחודיים לעריכת בדיקת הרקמות, כפי שיתואר לפניכם במדריך המשפטי המקצועי שערכנו עבורכם.

מהי בדיקת רקמות ומתי היא מבוצעת?

בדיקת רקמות גנטית לבירור קשרי משפחה, היא בדיקה המאפשרת לקבוע ברמת ודאות גבוהה (99.99%) האם מתקיים קשר משפחתי בין הנבדקים. בדיקת רקמות גנטית מבוצעת בישראל אך ורק בכפוף לקבוע לאמור בחוק מידע גנטי התשס”א-2000.

איך עושים בדיקת רקמות?

בדיקת רקמות באמצעות בדיקת דם – הדרך הקלאסית לבדוק קשרי DNA משפחתיים היא בדיקת דם פשוטה לכלל הנבדקים בה נלקחות דגימות דם מהאב, מהילד ומהאם. תוצאת ניתוח הבדיקות תקבע האם מתקיים קשר גנטי בין הילד לאב הנבדק.

בדיקת רקמות גנטית באמצעות בדיקת רוק – במקרים חריגים, לאחר בקשה של אחד הנבדקים, ניתן לערוך בדיקת רקמות גנטית באמצעות בדיקת רוק מתאים שנאספו באמצעות מטוש מתוך חלל הפה, באזור הלחי.

בדיקת רקמות גנטית לעובר באמצעות בדיקת מי שפיר – בדיקה שניתן לבצע לאחר השבוע ה-16 להריון ומטרתה לאבחן מחלות תורשתיות. יחד עם ביצוע הבדיקה, ניתן להשתמש בממצאי הבדיקה לצורך בירור הקשר הגנטי בין העובר לאב.

בדיקת רקמות גנטית לעובר באמצעות בדיקת סיסי שליה – בדיקה שניתן לבצע בין השבועות 10-13 להריון ומטרתה לאבחן מחלות תורשתיות. גם במקרה זה ניתן להשתמש בממצאי הבדיקה לצורך בירור האבהות.

האם ניתן לבצע בדיקת רקמות פרטית?

חוק מידע גנטי קובע כללים מחמירים לעריכת בדיקת רקמות גנטית לצורך בירור קשרי משפחה, והיא תערך רק על פי צו מבית המשפט לענייני משפחה, לאור החשש מהגדרת הילד כממזר, שהוא ילד שנולד לאם נשואה מאב שאינו בעלה.

דינו של ממזר בישראל הינו חמור והוא וצאצאיו מנועי חיתון בישראל, לפיכך במקרים של חשש ממזרות בית המשפט עשוי לסרב לערוך בדיקה גנטית לבירור האבהות.

בדיקת הרקמות הגנטית תערך במכון גנטי או במעבדה לבדיקה גנטית בהתאם לקבוע בצו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בבתי החולים או במעבדות פרטיות.

האם ניתן לבצע בדיקת רקמות בלי הסכמת הנבדק?

במקרים בהם אחד הצדדים לבקשה מתנגד ואינו מסכים לערוך את הבדיקה, בית המשפט עשוי לתת צו לבדיקת רקמות גם ללא הסכמת הנבדק, אם הוא שוכנע שיש סיכוי סביר שמתקיים קשר משפחתי, ולאחר שניתנה הזדמנות למתנגד להשמיע את טיעוניו.

אף על פי כן, בניגוד לדין הפלילי, במקרה שהנבדק מסרב לקיים את הצו, בעל המקצוע הרפואי לא מחוייב לערוך את הבדיקה, ובפועל בדיקת הרקמות לא תעשה בכפייה תוך הפעלת כוח.

יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שלסירוב הנבדק לקיום הצו המשפטי תהיינה השלכות, ונבדק שמסרב לביצוע הבדיקה בניגוד לצו בית משפט, עשוי להיות מואשם בביזיון בית המשפט.

כמו כן בית המשפט רשאי להסיק מהסירוב כל מסקנה שנראת לו. כך למשל הסירוב לעריכת הבדיקה הגנטית יכול לשמש את בית המשפט לצורך המסקנה שמדובר באבי הילד, ולפיכך בית המשפט עשוי אף לחייב את המסרב לבדיקה בתשלום מזונות קטינים.

באילו מקרים לא ניתן כלל לבצע בדיקת רקמות בלי הסכמת הנבדק?

במקרים בהם מדובר בבדיקה בעובר, נדרשת הסכמת האישה לעריכת הבדיקה, וללא הסכמתה לא ניתן יהיה לחייב אותה בעריכת הבדיקה. אי עריכת הבדיקה לא תשמש כנגדה, היא לא תואשם בביזיון בית המשפט ולא ניתן יהיה להסיק מסקנות לצורך קביעת הקשר המשפחתי בגין הסירוב. כלומר על האב יהיה להמתין ללידת התינוק, על מנת לחייב את האם בדיקה גנטית באמצעות צו בית משפט.

האם אפשר לזייף בדיקת רקמות?

תאורטית, על אף שבדיקת רקמות נערכת במכונים מורשים בלבד, ניתן לזייף את תוצאות בדיקת הרקמות, אך בפועל הסיכוי לכך אינו גבוה. אם בכל זאת בית המשפט יקבל את הטענה שיתכן והבדיקה זוייפה, הוא עשוי להורות על קיום בדיקת רקמות חוזרת. אם תוצאות הבדיקה החוזרת יהיו זהות, קשה מאוד יהיה לשכנע את בית המשפט שמדובר בזיוף הבדיקה, ויתכן שתחוייבו בהוצאות משפט.

בדיקת אבהות כשאין חשש לממזרות

בשורה התחתונה, החשש מהגדרת ילד כממזר הוא העיקרון המנחה את הערכאות השיפוטיות במתן צו לעריכת בדיקת רקמות לבירור קשרי משפחה.

לפיכך, על פי רוב בית המשפט לא יאפשר בדיקת רקמות גנטית כאשר אישה היא נשואה ויש חשש לממזרות, והחזקה המשפטית היא שהבעל הוא אבי הילדים, וזאת במטרה ברורה להמנע מהאפשרות שהילדים יוגדרו כממזרים.