ביהמ”ש: למרות שאין בדיקת רקמות – המאהב יוכר כאבי הילד!

אישה פרודה ניהלה רומן, ולאחר מכן שבה לבעלה. האישה שנכנסה להיריון, חשבה שהבעל הוא אבי הילד, אך בדיקת רקמות שללה את אבהותו. האישה ביקשה מבית המשפט להכיר במאהב כאבי הילד, אך המאהב סירב לעבור בדיקת רקמות גנטית.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, קבע שאין כל סיבה מוצדקת לסירובו של המאהב לעבור בדיקת רקמות, ופסק שלמרות שאין בדיקת רקמות המאשרת זאת, הנסיבות מלמדות על כך שהמאהב, הוא אבי הילד.

בדיקת הרקמות שללה את אבהות הבעל

אישה פרודה, החלה לנהל רומן מחוץ לנישואין. כעבור זמן מה, חזרה האישה למערכת יחסים אינטימית, עם מי שהיה באותה תקופה בעלה. מעט לאחר שחזרה לבעלה, האישה גילתה שהיא בהיריון. האישה ההמומה קיוותה בכל ליבה שהבעל הוא אבי הילד, אך לדאבון ליבה, בדיקת רקמות גנטית שערכו בני הזוג, הפריכה את תקוותה, והיא גילתה שהבעל אינו האב.

האישה שהתגרשה מהבעל, ביקשה שבנה ידע מי הוא אביו, ולכן פנתה לבית המשפט, להכיר במאהב לשעבר, כאבי הילד. בית המשפט הפנה את הצדדים לערוך בדיקת אבהות, אך המאהב לשעבר סירב בכל תוקף.

המאהב לשעבר הודה שהיה בקשר אינטימי עם האישה, אך לטענתו, האישה הייתה עם גברים רבים בתקופה בה נכנסה להיריון. לפיכך טען שאין סיבה מוצדקת לחייב דווקא אותו לערוך בדיקת רקמות, ולכן הוא רשאי לסרב לעבור את הבדיקה.

בירור זהות האב, הוא לטובת הקטין

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה את טענותיו של המאהב לשעבר, וקיבל את טענות האישה שהיא קיימה מערכת יחסים אינטימית רק עם המאהב ומי שהיה בעלה באותה העת.

בית המשפט קבע שהמאהב הודה בכך שהוא קיים יחסי מין עם האישה בתקופה הרלוונטית, ומאחר ואבהותו של הבעל נשללה, אין כל סיבה המצדיקה את סירוב המאהב לעבור בדיקת רקמות.

בית המשפט הבהיר שבירור זהות אבי הילד הוא לטובת הקטין, ובדיקת רקמות תמנע חיטוט מיותר בחייהם האישיים, ותאפשר לקבוע במידת וודאות גבוהה ביותר של 99%, את זהות אבי הילד.

השופטת מירה רום פלאי הוסיפה גם, כי למרות שהמאהב לשעבר מכחיש את אבהותו, זה לא מנע ממנו להגיש תביעת נזיקין על גניבת זרע בהליך אחר, ואף ערעור לאחר שהתביעה נדחתה. נסיבות אלה מלמדות על כך, שגם המאהב סבור שיתכן והוא אבי הילד.

סירוב לעבור בדיקת רקמות מחזק את המסקנה בדבר זהות האב

השופטת קבעה שעל פי סמכותה בסעיף 28 ח(ב) חוק מידע גנטי התשס”א-2000, היא רשאית להסיק מהסירוב לעבור בדיקת רקמות גנטית, כל מסקנה שתראה לה מוצדקת בנסיבות העניין.

לכן השופטת הסיקה כי כלל הנסיבות במקרה זה מלמדות שהמאהב לשעבר הוא אבי הילד, ושסירובו לערוך בדיקת רקמות ללא כל סיבה עניינית וברורה, רק מחזק את המסקנה לפיה הוא האב.

לבסוף קבע בית המשפט שהמאהב לשעבר הוא אבי הילד, ואף פסק לו הוצאות משפט גבוהות, בסך של 10,000 ₪ לטובת האישה.

בדיקת רקמות – בדיקה פשוטה עם אמינות גבוהה

כאשר מוגשת תביעת אבהות, בית המשפט יפנה את הצדדים לבדיקת רקמות, כל עוד אין מניעה לכך. בדיקת רקמות גנטית לגילוי אבהות, הנקראת גם בדיקת DNA, היא בדיקה לזיהוי קשרים גנטיים בין הילד לאביו.

אמינות בדיקת הרקמות הגנטית היא גבוהה ביותר, ועומדת על סך של כ-99%, ולכן בכוחה לעזור לאנשים רבים שאינם יודעים בוודאות את זהות האב, לגלות את זהותו, ובכך לסייע לילד לגדול תחת הידיעה מי הוא אביו.

לעיתים אנשים חוששים מאופן נטילת הדגימה, אך מדובר בבדיקה שאינה מכאיבה, ולרוב מופקת מדגימת רוק, באמצעות נטילת תאי לחי מחלל הפה, בעזרת מטוש, משלושה נבדקים: האם, האב והילד. שלוש הדגימות מושוות ביניהן והסמנים הגנטיים נבדקים, כך שניתן יהיה לקבוע האם מתקיימים בין הילד לאב קשרי משפחה.

מאחר שמדובר בבדיקה גופנית, כל נבדק יכול לסרב לעבור את הבדיקה, ולא ניתן להכריח אדם באופן פיזי, לעבור אותה.

יחד עם זאת, לסירוב של נבדק לערוך בדיקת רקמות יכולות להיות השלכות משמעותיות ביותר, ובכוחו של בית המשפט לפסוק אבהות גם ללא עריכת הבדיקה, בהתבסס על הנסיבות בתיק, ואף לחייב את הסרבן בהוצאות משפט ולקנוס אותו.

כך גילה גבר שסירב לערוך בדיקת רקמות ללא כל הסבר משכנע, שלא רק שהוא יוכר, למרות הסירוב, כאבי הילד, אלא גם שהוא חייב לשלם לאישה הוצאות משפט גבוהות ביותר.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 17185-01-22 ס.ס נ’  היועמ”ש ואח’