פסילת צוואה בשל השפעה פסולה (מדריך משפטי)

ככלל, כידוע, כאשר אדם נפטר והותיר אחריו צוואה (אם בעדים, אם בכתב, אם בעל פה ואם מול רשות) השאיפה הינה, לעשות כל שניתן לקיימה ככתבה וכלשונה למען כיבוד האדם לאחר מותו וקיום רצונו האחרון.

למרות זאת, מרבית הצוואות אינן מקוימות כפי שהן (ועל פי רוב משום שלא נערכו מלכתחילה כראוי) וכנגד צוואות רבות יוגשו התנגדויות, כאשר במקרים רבים בסיס ההתנגדות תהיה טענת המתנגדים לפיה, המצווה היה נתון להשפעה פסולה בעת עריכתו את הצוואה ולכן, יש לפסלה.

השפעה פסולה – השפעה בלתי הוגנת על המצווה

עורך דין לענייני ירושה גביזון יוסף מסביר כי השפעה בלתי הוגנת מצד נהנה בצוואה יכולה להגיע בצורות ובאופנים שונים: בצורה של אונס (לבצע פעולה), איום, תחבולה או תרמית כלפי המצווה והעיקר- שהיה בה כדי להשפיע ולפגום ברצונו החופשי של המצווה, אשר ידוע כי הגנה עליו הינו נר לרגלי מערכת המשפט כולה.

כיצד תוגדר “השפעה” כ”השפעה בלתי הוגנת”?

תמים יהיה (ואף לא ריאלי) הרי, לחשוב כי בעת עריכת צוואות מצווים אינם מושפעים כלל וכלל מסביבתם הקרובה, מקרובי משפחתם, מאינטרסים ומשיקולים שונים ואין דין השפעה “רגילה” כהשפעה בלתי הוגנת.

לפיכך, מסביר עורך דין ערן הוד כי תחילה יצטרך המתנגד לצוואה לטעון כי הייתה השפעה בכלל ולאחר מכן, להוכיח כי ההשפעה הייתה בלתי הוגנת, כיצד?

קיומה של השפעה באופן כללי

1. אם המצווה הינו במצב הנתון להשפעה- נניח שאינו כשיר פיזית או נפשית; בגיל מבוגר וכו’.
2. אם לנהנה (הרלוונטי) הייתה האופציה להשפיע על המצווה- נניח אם הנהנה היה בקרבה פיזית יומיומית למצווה.
3. קשר סיבתי- אם ניתן לראות את אותה השפעה באה לידי ביטוי בצוואה.

האם ההשפעה הינה בלתי הוגנת – תיבחן בשני שלבים

השלב הראשון – המבחנים שנקבעו בפסיקה:

מאחר ואין מבחנים מוגדרים בחוק לבחינת השפעה בלתי הוגנת, הרי שבבוא בית המשפט לבחון האם במקרה מסוים חטא הנהנה בהשפעה בלתי הוגנת על המצווה שרק מכוחה, זכה כפי שזכה בחלקו בעיזבון, יבחן הוא את המקרה בראי 4 מבחנים עיקריים שנקבעו בפסיקה:

• מהו מצבו הפיזי/ המנטלי של המצווה במועד עריכת הצוואה- הן מבחינה רפואית תיאורטית והן מבחינת מגבלותיו הפיזיות לבצע פעולות כאלה ואחרות. לעיתים יבחן בית המשפט את מצבו של המצווה גם בתקופה שקדמה לעריכת הצוואה.
• האם המצווה תלוי באחרים בכלל ובנהנה בפרט- האם המצווה תלוי באופן מלא או חלקי בחייו באחרים לצורכי כלכלה, רפואה, פנאי ואפילו לצורכי טיפוח (כמו מספרה וכיו”ב).
• האם המצווה מנותק פיזית מקרובי משפחתו ומחבריו- נניח, אם הנהנה פעל להעביר את המצווה להתגורר קרוב אליו במקום נידח הרחוק מכל יתר קרובי ומשפחתו וחבריו.
• באילו קשרים מצוי המצווה עם הנהנה או עם אחרים- ייבחנו קשריו של המצווה אם אנשים אחרים מלבד הנהנה הרלוונטי.

השלב השני – האם היה ניצול לרעה של הנהנה את מצבו של המצווה?

ייתכן, שכל המבחנים המפורטים לעיל יתקיימו, אך עדיין ובכל זאת, יקבע בית המשפט כי לא התקיימה השפעה בלתי הוגנת וכי הנהנה פעל בהגינות כל העת ולא מתוך כוונות זדוניות.

שיקולים נוספים לבחינת השפעה בלתי הוגנת

כאמור, בית המשפט יבחן כל מקרה ונסיבותיו הספציפיות. ייתכן שמה שיהווה השפעה בלתי הוגנת לאחד, יהווה השפעה מותרת לשני. למשל, הותרת ירושה גדולה למטפל זר של מצווה יכולה להיחשב כלגיטימית ושנעשתה מתוך רצון חופשי של המצווה ובמקרה דומה, עלולה להיחשב כפסולה.

השפעה בלתי הוגנת – התוצאה: פסלות

ככל ותוכח קיומה של השפעה בלתי הוגנת, הרי שלא יהיה מנוס מלבד לפסול את אותה הוראה (או הוראות) בצוואה שניתנו לטובת אותו נהנה וככל שלא תהיה ברירה, לפסול אף את הצוואה כולה ואז, יחולק העיזבון בהתאם להוראות חוק הירושה.

הצורך להימנע ממצבים בהן תיווצרנה עילות לפסילת צוואה, הינו רב ועולה ויכול להתעורר בסיטואציות רבות ולכן, טרם עריכת צוואה, רצוי להתייעץ ולוודא כי אין מצד נהנה כלשהו התנהלות פסולה, שיכול להיות שתביא לפסילת צוואתו האחרונה של אדם.