האם הורה יכול להגר עם ילדיו לחו”ל בניגוד להסכמת הגרוש/ה שלו? (מדריך משפטי)

מה קורה כאשר לאחר הגירושין, רצונו של אחד ההורים מתעורר והוא מעוניין להתחיל חיים חדשים בחו”ל? אין ספק שמדובר בנושא רגיש במיוחד, בסיטואציה בה אחד ההורים נותר מאחור ויש לאזן בין רצונות מתנגשים של ההורים לטובת הילד.

בשל כך, שאלות רבות מתעוררות באשר ליכולתו של ההורה לקחת ילדיו ולעזוב וכיצד ניתן לפעול במצב כזה? אז, בואו נתחיל.

הגרוש שלי מעוניין לעבור עם הילד שלי לחו”ל – מה עלי לעשות?

ללא ספק דרך המלך בכל הנוגע לילדים, היא הסכמת ההורים, עם זאת פעמים רבות, קיים סירוב מצד ההורה המתנגד להגירה ומתעורר קושי רב בעריכת הסכם משמורת.

הזכות העומדת לצד ההורה המסרב, היא לגשת לעורך דין לענייני משפחה על מנת להגיש תביעת הגירה לבית המשפט לענייני משפחה.

על הורה שמגיש תביעה שכזו, להיות הורה משמורן או בעל משמורת משותפת על ילדיו.
שימו לב, כי לקיחת ילד לחו”ל ללא הסכמתו של ההורה השני או היתר מתאים מבית המשפט, עלולה להיחשב כחטיפה העלולה להעמיד את ההורה בפני סנקציות פליליות.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הוא החוק המסדיר את הטיפול המשפטי בהליכי הגירת קטין. שכן, אחת המשמעויות הנלוות לאפוטרופסות קטין היא זכות ההורה המשמורן לקבוע את מקום מגוריו של הילד.

מה הם שיקולי בית המשפט בתביעת הגירה?

בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, עם זאת קיימים שיקולים מרכזיים בעת בחינתו אם לאשר את הגירה ההורה עם ילדיו –

• מסוגלות הורית – בית המשפט יבחן האם ההורה המבקש להגר עם ילדיו הוא בעל יכולת כלכלית, אישית ונפשית לספק לילדיו סביבה יציבה ותומכת.
• טיב הקשר בין הילדים להורים – בית המשפט יבחן את הקשר האישי של הילדים עם כל אחד מן ההורים. במידה והקשר של הילדים עם ההורה המסרב להגירה הוא קשר יציב, יבחן את האפשרויות השונות לשמירה על הקשר.
• קליטת הילד במדינה הזרה – בית המשפט יבחן את הסתגלותם הצפויה של הילדים להיקלט בצורה טובה במדינה אליה מבקש ההורה להגר.
• דעתו של הילד- ככל שהילד בוגר מספיק, יבחן בית המשפט את רצונו הכנה ואף ייתן מקום רב לעמדתו.

ההבדלים בין הגירה לתקופה קצובה לבין הגירה לצמיתות

ככלל, קיימים שני סוגים להליכי הגירה:

הגירה לתקופה קצובה – ההורה המשמורן מעוניין לעבור יחד עם ילדיו לחו”ל לתקופה מסוימת, ובסיומה לשוב לישראל.

הגירה לצמיתות – הורה המעתיק מגוריו לתקופה בלתי קצובה, ללא כוונה לחזור לישראל. כמובן שבמקרה שכזה המצב הרבה יותר מסובך, שכן הקשר בין הילד להורה השני מתנתק.

בחינת טובת הקטין כשיקול מרכזי

כשבית המשפט בוחן האם לאפשר להורה המעוניין בהגירה לצמיתות לקחת ילדיו, הוא לא בוחן את השיקולים של ההורה להגירה אלא בוחן שיקול אחד ומרכזי – טובת הילד. בעת בחינתו, בית המשפט ייעזר בחוות דעת של מומחים בנושא ואף ימנה מומחים שיסייעו בבחינת טובת הילד בכדי להגיע להחלטה הטובה ביותר.

עם זאת, חשוב לציין כי בית המשפט לא מחויב לחוות הדעת שהוצגו לו מטעם המומחים וקיימת לו הסמכות לפסוק על סמך שיקוליו האחרים ככל שהתרשם אחרת.

בית המשפט אישר לילדיי לעבור יחד עם ההורה השני לחו”ל – מה המשמעויות לכך?

ככל שבית המשפט פסק כי יש לאשר את הגירת הילדים, הצעד הבא יהיה להחליט על הסדרי הביקורים והשהות של הילדים בישראל, יש לקבוע מועדי ביקור קבועים, כמות ביקורים, עלויות טיסה ומי ישלם עליהן. בכדי לאכוף את קיומם של הסדרי השהות, בית המשפט יקבע ערבויות.

במצב בו ההורה המהגר הוא לא ההורה המשמורן, לפי עזיבתו יידרש להסדיר תשלומים על דמי טיפול בילדים, הרי בשל עזיבתו ההורה השני מהווה הורה בלעדי של הילדים הנותרים עמו בארץ.

לסיכום, במקרה בו אחד ההורים מתכנן להגר יחד עם ילדיו לחו”ל, מומלץ להגיע להסכמה עם ההורה השני, גם עבור טובת הילדים וגם כי תביעת הגירה היא תביעה ארוכה, לא פשוטה ומורכבת במיוחד.

כיום, הטיפול בתיקי הגירה יכלול מאמץ לגשר בין ההורים לפני הגעה לבית המשפט, אולם כשההורים לא מגיעים להסכמה, התיק יעבור לדיון בבית המשפט שיבחן את המקרה תוך בחינת שיקול מרכזי – טובת הילדים.